הגדולים שבהוגי הדעות בכל תרבויות העולם - מאפלטון ואריסטו, דרך קונפוציוס, סעדיה גאון או רבי נחמן מברסלב, וכלה בשופנהאואר וניטשה - כולם ייחסו למוסיקה יכולות אדירות, ככוח מעצב ראשון במעלה לאישיות האדם, ככוח מרפא לנפש וכאמצעי מאגי, המסוגל להעניק משמעות לחיים, במציאות עקרה וחסרת תכלית.

​

הוראת האמנות, לימוד שפת המוזיקה, התנועה, הציור - הינם המובן והידוע.

אך האם זה מספיק ליצירת שינוי והתפתחות מהותית באדם כפרט וכחלק מחברה, מקהילה או בית ספר?

האם נוכל ללמוד וללמד אמנויות בתשוקה ככלי לעוצמה, ביטוי וערכים?

מה הם מקורות הצמיחה האמנותית של אדם? של מקום?

​

גדלתי מקצועית בזרועות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי תוך בניה ופיתוח רווחה אנושית וקהילתית דרך מוסיקה ואמנויות. תחנות חיי המקצועיות הושפעו והשפיעו תכנים מוסיקליים  ואמנותיים - בתוכן ומבנה. עסקתי בניהול ופיתוח עסקי ומקצועי של מרכזי מוסיקה ואמנויות מתוך תפישת פיתוח קהילתי. יזמתי וניהלתי אומנותית תכניות מיוחדות, פסטיבלים ואירועי תרבות המשתפים ומשקפים את הקהילות הסובבות המגוונות.

 

את הניסיון והידע הרב שצברתי אני נותן כמרצה, יועץ ומנחה בתחומי הקמה פיתוח וניהול מרכזי מוסיקה ואומנויות. תהליכים גדולים של הצמחת תרבות מקומית דורשים השקעה וזמן. בתנאים המתאימים, צומחת יצירה מעוררת השראה וגאווה מקומית.